<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ה</h1>
<h2>דף מט:</h2>
קבלן יפרע מאי זה מהן שירצה ואפילו יש נכסים ללוה נפרע מן הקבלן ואפילו לא התנה ודוקא בשאין הלוה פורעו אבל אם לוה פורעו אפילו זיבורי' כגון שאין לו קרקע אחר אין יכול ליפרע מן הקבלן וכן מוכח בגטין [מ"ט ע"ב] ועוד כתבו שם התוספות שאינו יכול ליפרע מן הקבלן אלא כמו שהיה נפרע מהלוה אם היה תובעו שאם אין ללוה אלא זיבורית לא יפרע מן הקבלן אלא זיבורית אפילו יש לקבלן בינונית. ויש מי שכתב שאם יש לקבלן בינונית שגובה אותה ממנו אפילו אין ללוה אלא זיבורית וראשון נראה עיקר וכן כתב הרשב"א. ועוד כתב שצריך עיון אם מחל הערב ללוה אם המלוה יכול לחזור עליו וכתב גאון שצריך הערב להיות בן דעת וגדול ובן חורין ועבד שעירב אינו משלם אלא לכשישתחרר וכן אשה לכשתתאלמן או תתגרש. ולענין יתומים אם מת לוה והניח יתומים קטני' שאין בית דין נזקקין לנכסיהם כתב הרמב"ם ז"ל שתובע ערב תחלה וגובה ממנו שהרי אין הלוה מצוי וכן כתב הרשב"א פי' ואפי' בערב סתמא (והרמב"ם) [והרמב"ן] ז"ל כתב דאינו גובה אפי' מקבלן וכל שכן מערב והרא"ש כתב דאינו גובה מערב אלא מקבלן גובה והוא יפרע מיתומים לכשיגדלו. וכתבו התוספות בגטין שאם מת לוה והניח נכסים אינו גובה מהקבלן אלא זיבורית כמו שהיה גובה מן היתומים אם היה בא ליפרע מהם ואם לא הניח נכסים גובה מהקבלן בינונית כדינו.
